7 הנקודות של התכנית המדינית

1. ועידת ריאד

הממשלה תפעל מול ארה"ב ומול סעודיה, מצרים ומדינות נוספות כדי לכנס ועידה אזורית בריאד בתוך חצי שנה. שבה, כמו בועידת מדריד של אחרי מלחמת המפרץ הראשונה, יותנעו 3 ערוצי משא ומתן – בין ישראל לפלסטינים, בין ישראל ללבנון, ובין ישראל לסוריה.

ועידה שבה תקום קבוצת עבודה רב צדדית לביטחון אזורי, שתגבש ארכיטקטורת ביטחון אזורית חדשה למול המשטר האיראני ולאור לקחי המלחמה. וקבוצת עבודה לפיתוח כלכלי אזורי שתפרוץ דרכים חדשות לשיתופי פעולה בתחומי הסחר, האנרגיה, המים, והתשתיות. וקבוצה שתעסוק בחינוך לדה רדיקליזציה, דיאלוג, פיוס ושלום. כן, שלום.

2. הגעה להסדר קבע לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני בתוך 5 שנים

אבן הראשה של הסדר האזורי החדש הוא הסכם-קבע בין ישראל לפלסטינים, שייושם בשלבים. ההסכם יקבע את גבולותיה הבינלאומיים המוכרים של ישראל מול איו"ש ועזה. ההסכם יאפשר את מימוש זכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני במדינת-לאום עצמאית ומפורזת, שתכיר בישראל כמדינת-הלאום של העם היהודי. לא תוכר זכות שיבה של פליטים פלסטינים לישראל. הסדרי ביטחון בשיתוף ירדן, מצרים ומדינות נוספות יבטיחו משטר גבולות אפקטיבי, ומניעת איומים משטחי המדינה הפלסטינית העתידית לעבר ישראל. במסגרת המשא ומתן ייבחנו אפשרויות להסדרים קונפדרטיביים או פדרטיביים במשולש ישראל-הפלסטינים-ירדן.

  • אימוץ מלא של תוכנית 20 הנקודות של טראמפ, ויישומה בתוך שנתיים.
  • רפורמה עמוקה ברשות הפלסטינית, תחת פיקוח אמריקני ואירופי, והחזרתה לעזה.
  • כניסה למשא ומתן מיידי עם נציגות פלסטינית משולבת עזה ואיו"ש, במסגרת אזורית.
  • עצירה מוחלטת של טרור המתנחלים ומהלכי הסיפוח באיו"ש.

3. הגעה להסכם שלום עם לבנון, כולל פירוק חיזבאללה מנשקו, בתוך שנה

בלבנון קיימת הזדמנות היסטורית לכינון שלום מלא בין שתי המדינות. אין לישראל כל תביעה טריטוריאלית בלבנון, והיא מעונינת בהסכם שלום מלא, ובסימון משותף של קו הגבול הבינלאומי. ההסכם יכיל מנגנונים שיבטיחו את פירוק חיזבאללה מנשקו ע"י צבא לבנון וכוח בינלאומי חזק, וכי שטח לבנון לא ישמש לתכנון או ביצוע מתקפות כנגד ישראל, ע"י שום ארגון או מדינה שלישית.

4. הגעה להסכם אי-לוחמה עם סוריה, בתוך 6 חודשים

שיקום סוריה וייצוב משטר מרכזי חזק במדינה הוא גם אינטרס ישראלי. אין לישראל תביעות טריטוריאליות מסוריה, והיא מעונינת לחזור למשטר הבטחון שהתקיים באופן משביע רצון מאז 1974 , בהתאמות הנדרשות לאור הנסיבות החדשות בשטח ובאזור. בהמשך, ישראל מעונינת להיכנס למשא ומתן מיידי על הסכם אי-לוחמה כולל עם סוריה.

5. צמצום האיום האיראני באמצעים מדיניים

איראן הוכיחה כי היא מהווה איום משמעותי על האזור, ואף על שלום העולם ועל הכלכלה הגלובלית. בכפוף לתוצאות המלחמה, והמשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ישראל תבטיח כי לאיראן לא תהיה יכולת גרעינית צבאית, כי היא לא תחמש, תממן ותכשיר צבאות-טרור ושלוחים כנגד ישראל, וכי תוכנית הטילים שלה תוגבל. ישראל תפעל עם שותפותיה במפרץ, באירופה ובמדינות נוספות כדי להיערך מול איומים איראניים עתידיים. ישראל תשאף – כחלק מהסכם עם ארה"ב או באופן ישיר מול איראן – להגעה להסכם אי-לוחמה מקיף, שיצמצם את האיומים האיראניים הישירים והעקיפים על ישראל. ארה"ב ומעצמות נוספות יתבקשו להיות ערבות להסכם זה.

6. שיקום היחסים עם ארה"ב וכינון ברית אסטרטגית מעודכנת, בתוך שנה

ארה"ב חייבת להישאר בעלת-ברית מרכזית של ישראל. ממשלות נתניהו כרסמו קשות ביחסים האסטרטגיים ויצרו שבר חמור בממסד הפוליטי והבטחוני, ובדעת הקהל האמריקנית. הממשלה תפעל לשיקום מהיר ועמוק של היחסים, להעמדתם שוב על בסיס דו-מפלגתי ועל תשתית של ערכים דמוקרטיים-ליברליים משותפים, כמו גם אינטרסים ביטחוניים, מדיניים וכלכליים.
הממשלה תפעל ליצירת דיאלוג ישראלי-אמריקני רחב ועמוק, בהשתתפות בכירי שתי הממשלות, שני הפרלמנטים, נציגי חברה אזרחית והסקטור הפרטי, כמו גם מנהיגים רוחניים. הדיאלוג יפרסם מסמך מכונן בתוך שנה, שיהווה תשתית אסטרטגית לברית בין שתי המדינות לעשורים הבאים. במקביל תפעל קבוצה ייעודית שתעסוק ביחסי יהדות ארה"ב ומדינת ישראל, שתפרסם גם היא מסמך מכונן בתוך שנה.

7. ברית הדמוקרטיות – חבירה לגוש המדינות הדמוקרטיות במערב ובמזרח

הממשלה תפעל תחת הדוקטרינה של 'דמוקרטיה מתגוננת', לביצור הדמוקרטיה הישראלית על פי ערכי מגילת העצמאות. ישראל תחבור לקואליציה בין לאומית של המדינות הדמוקרטיות, ותיצור עימן שיתופי פעולה מהותיים בכל התחומים, כולל דרכי התגוננות מפני איומים פנימיים וחיצוניים, ושיטות מתקדמות להטמעת ערכים דמוקרטים-ליברלים.